פרידה מיהונתן גפן

יהונתן גפן היה מתיייחס למותו בהומור. הוא גם עשה את זה בדיעבד לאחר שהובל על סף מוות לבית החולים. 
יהונתן גפן היה סופר ומשורר ומחנך. כן מחנך. מחנך לישראליות, מחנך למוסר וצדק חברתי, מחנך לשיוויון, מחנך לשלום.
שיריו וסיפוריו חינכו דורות של ישראלים כיצד אפשר לחיות בעד ארצנו ולא למות. כיצד אפשר לשיר שירי שמחה ולא רק שירי כאב. כיצד אפשר לצחוק, גם כאשר נראה שהכל מתמוטט.
ישראל של יהונתן גפן היא ישראל שפויה, ליברלית, מתקדמת, חלק מהעולם המערבי המודרני.
גפן כתב על הפיל שבחדר ולא רק שכתב, הוא צחק עליו ועלינו. ומה שאז נראה בועט ומרדני הפך לנורמה עוד בימי חייו.
גפן לא עשה חשבון, אבל עשה זאת מחוש צדק אמיתי. הוא ספג על כך ביקורות רבות, אבל ידענו כולנו כשגם שלא נעים לנו להודות, הוא אומר אמת .
גפן יחסר לכולנו, לקוראיו ולמתנגדיו. 
צַר-לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן--נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד.